ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אליהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם ששת ימים תעשה מלאכה וכו'. אפשר לרמוז כמ"ש פ"ק דע"ז דאומרים א"ה ישראל שקבלו התורה היכן קיימוה וא"ל יבואו שמים וארץ ויעידו ואומרים א"ה שמים וארץ נגעי בעדות והקשו התוספות דהרי שמים וארץ קיימים ומוכרח דישראל מקיימי תורה. ותירצו דעל הקבלה הם קיימים. והרב פרח מטה אהרן ז"ל בתשובותיו ח"א סימן מ"ד הקשה על התוספות דאי אמרת דעל הקבלה לבד הם קיימים. תו לא מיקרא נוגעים בעדותם ע"ש ואני עני תירצתי לקושית הרב ז"ל דהגם דעל הקבלה לבד קיימים מ"מ כשישראל מקיימים מטי להו הנאה טובא דנמשך להם שפע וחיות עז ותעצומות לשמים וארץ. וזה רמז הכתוב רז"ל דרשו אלה על שמים וארץ בכמה מקומות. וז"ש אלה שהם שמים וארץ תלוים בתורה וז"ש הדברים אשר צוה ה' שהם דברי תורה. ולא תימא דבקבלת התורה סגי כמ"ש התוספות דזה מספיק על מציאות שמים וארץ אבל להשפיע כח וחיות לשמים צריך קיום המצות וז"ש לעשות אותם. א"נ במ"ש רז"ל באגדתא דבראשית פרק ע"ג בטלתם י' הדברות קיימו דבר אחד ואני אסלח לכם ואיזה זה שבת וכו' שנאמר שמעו דבר ה' ואין שמעו דבר אלא שבת שנאמר ממצוא חפצך ודבר דבר עכ"ד. ובזה מובן מ"ש רז"ל אין ישראל נגאלים אלא כשישמרו השבת דבשמירת שבת מתכפר מה שבטלו עשרת הדברות. ועוד למדנו מנועם שיח המאמר הנזכר דרמז שבת הכתוב באומר דבר ה' כי הן בעון חוללנ"ו ובדיבור שבת נכשלים המון ישראל הגם דשומרים אותו בשאר דברים. וכן אחר ודבר דבר כתיב אז תתענג על ה' וכשתשמור ודבר דבר אתה כדאי להתענג על ה'. ואפשר שזה רמז קראין אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם צוה ה' דייקא דהוא אמר עשרת הדברות בדיבור אחד הגם דאנן בדידן שתים זו שמענו מ"מ ידענו כי הוא אמר ויהי הוא צוה עשרת הדברות והן בעון היה עון העגל וח"ו כמו שביטלום לכן אמר התיקון הוא ששת ימים וכו' וביום השביעי יהיה לכם קדש ושמירת שבת אהני לכפר על עשרת הדברות כמדובר. א"נ אפשר לרמוז ונקדים מ"ש הרב עיר וקדיש מהר"ר יעקב יוסף כ"צ ז"ל בספר בן פורת יוסף דף ט"ל במ"ש רז"ל וממדבר מתנה אם משים עצמו כמדבר תורה נתנה לו במתנה דאי אפשר לזכות בתורה אלא אם יהיה לו שלום שנאמר ה' עז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום ואי אפשר שיהיה לו שלום אלא אם הוא עניו וזה שאמר וידו אוחזת בעקב עשו בעקב ענוה עשו שהוא שלום כמ"ש פענח רזא זהו תורף דבריו בקצור. ובזה יובנו כמה ענינים. הא דרישא דאמרו רז"ל יוסף שטנו של עשו כי יוסף בחינת יסוד שהוא שלום ולכך מבטל עשו גימטריא שלום תמורת שלום מלחמה ולכן יוסף שהוא שלום מחל לאחיו והרבה להם שלום. ויכלכל יוסף את אחיו וכו' כמש"ה השם גבולך שלום חלב חיטים ישביעך. ולכן בבית שני שהיה שנאת חנם נחרב ע"י בני עשו שהוא תמורת שלום מדה כנגד מדה. ולכן מי שהוא עניו אין שר עשו שולט בו כמ"ש גורי האר"י זצ"ל כמ"ש בכמה דוכתי לפי שהעניו איש שלום ומבטל עשו תמורת שלום. ולכן הגאולה בזכות התורה שנקראת שלום והזוכה בתורה עניו ואיש שלום ובזה יתבטל עשו ויהיה גאולה. גם אמרו רז"ל דצריך לשמור שבת ונגאל כמ"ש בזהר דההוא צדיקא בשביעאה אחיד כי יסוד שלום ושבת מלכות יחדיו ידובקו צד"ק ושל"ם נשקו ואתיא מכללא כי בשבת צריך להרבות שלום בביתו כמ"ש רז"ל ועם כל אדם. וארז"ל דהקב"ה אמר לתורה הרי שבת בני ילמדו התורה. והתורה צריכה שלום א"כ שבת מוכרח שיהיה לו שלום ויגאלנו ה' מעשו שהוא תמורת שלום. וכן עז לעמו יתן ה' יברך את ר"ת גימטריא קל"א דע"י שלום זוכה לתורה ואין יצה"ר שולט בו. וזה טעם הקול קול יעקב וארז"ל בזמן שהקול קול יעקב אין הידים ידי עשו דכשזוכה לתורה הוא ע"י שלום מבטל עשו שהוא תמורת שלום. ואפשר להסמיך זה בקראין ויקהל משה את כל עדת בני ישראל שישתדלו להיות שלום ביניהם והיו לאחדים וזה רמז תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב שנקהל כאחד לשלום וז"ש קהלת יעקב אחדות גמור. והוא הדבר שאמר הכתוב ויקהל משה שהוא עניו מכל דיבר על לבם להקהל ולעמוד על נפשם שכלם אחדות אחד כמש"ה עשיר ורש. ויאמר אליהם אלה הדברים רומז לדברי תורה אשר צוה ה' לעשות אותם וא"א לזכות לתורה אלא שיהיה שלום וענוה ואז לעשות (כאלו מלא כמ"ש במ"א בכיוצא בזה ור"ל דהתורה והשלום מועיל לבטל לעש"ו ת' איש גונדא דחימה. ויוכלו לקיים המצות לעשות אותם. והעיקר ששת וכו' וביום הז' יהיה לכם קדש דההוא צדיקא שלום בשביעאה מלכות אחיד יהיה לכם להנאתכם שבא הגאולה בזכות תורה ושבת ושלום: ששת ימים תעשה מלאכה וכו'. דע כי יום השבת באמצע השבוע כמלך באמצע חיילותיו ג' ימי דה"ו מלפניו וג' ימי אב"ג מאחריו. וכן חמה באמצע שצ"ם חנכ"ל ולכן ארז"ל שמש בשבת צדקה לעניים כי השמש אמצעי בין ז' כוכבי לכת כשבת שהוא בין ז' ימים וכן העולם ז' אקלמים והאמצעי הוא ארץ ישראל ספר קדמון כ"י. ובהא דאמרו רז"ל פ"ק דתעניות א"ר יצחק שמש בשבת צדקה לעניים פירשו כת הקודמין כי שמש בשבת הוא יחוד קבה"ו כי שמש הוא קודשא בריך הוא כמו שאמר הכתוב שמש ומגן ה' צבאות שבת מלכות. וצדקה לעניים הוא יחוד קבה"ו וא"ש שמש בשבת יחוד קבה"ו זה עושה נותן צדקה לעניים: לא תבערו אש. יובן במ"ש פרק כל כתבי אין הדליקה מצויה אלא בבית שמחללין בה שבת וז"ש לא תהיו סיבה להבעיר אש בכל מושבותיכם אם תהללוהו. ובזהר דהרשעים בגיהנם ביום שבת נחים לבד ממחללי שבתות וז"ש לא תהיו סיבה בחילול שבת להבעיר אש במושבותיכם בקבר. הרב הגדול מהר"ר וידאל צרפתי ז"ל בפירושו כ"י. שוב ראיתי דגם רבינו אפרים ז"ל פירש כפירוש הראשון והבאתיו על שפ"ת הנחל בס"ד: ויצאו כל עדת בני ישראל מלפני משה. ומיד ויבואו כל איש אשר נשאו לבו להגיד שבח ישראל כי מיד שיצא הדיבור מפי משה מיד מיהרו להביא. כל איש אשר נשאו לבו אלו הגדולים ואח"כ כל איש אשר נדבה רוחו מגיד חשיבות ישראל אעפ"י שהיו מהירים להביא לא רצו לקדם לגדולים רבינו אפרים ז"ל בפירוש כ"י: ויביאו מטו"ה. הכל רמז לתורה מ"ט פנים טהור ששה סדרי משנה חמשה חומשי תורה רבינו אפרים ז"ל: ראו קרא ה' בשם. ר"ת יקרב לפי שהוא היה מקריב עצמו לידבק בו יתברך בתורה ובמצות לכך ה' קרבו כמ"ש הבא ליטהר מסייעין אותו: ולהורות נתן בלבו. ולהורות את בני ישראל כן הוא במסרה. ואפשר רמז שאם יגע בתלמודו על דרך שאמרו תנא מיניה מ' זמנין. ואמרו מ' דמשלי גדולה דהתענה מ' תעניות לזכות לתורה ונראה דהיו מכוונין כמספר מ' כנגד מ' יום דיצירת הולד וכנגד מ' יום שנתנה תורה וכנגד מ' יודין דמילוי שם ע"ב שהוא בחכמה ומועיל לזכירה כמ"ש ז"ל. וכן בלב"ו גימטריא מ'. ואם כה יעשה ליגע בתורה לשמה. וזה רמז בלבו ליחד קבה"ו לב הוא מלכות ו' קב"הו וזהו בלבו. גם לב"ו גימטריא לאה עם הכולל שהוא סוד תורה לשמה כמ"ש רבינו האר"י ז"ל אז ראוי הוא להורות את בנ"י ויתקיים בו והיה ה' עם השופט:
